התמדה
- דפנה הדס
- 15 באפר׳ 2018
- זמן קריאה 2 דקות
האם התופעה מוכרת לכם?
עולה בעיה או צורך ,מתחילים לטפל ו... עוברים מטיפול לסדרת טיפולים.. ממדריך למורה.... משיטה להתמסרות... (מכירה את התופעה מקרוב)
אתם יודעים איך קוראים לתופעה?
חיפוש עצמי.
בגדול זה טוב לנו אבל...
אם מישהו לא היה מעיר את תשומת לבי ומה שהבנתי מדבריו זה שאני כל הזמן בחיפוש ולא במעשה עצמו, כנראה שעדיין הייתי תלמידה של חיפוש.
ועכשיו כשמצאתי את עצמי אני כל הזמן מחדדת את הכלי, מדייקת אותו
יותר בודקת אפשרויות של המשך התפתחות לפני שאני נכנסת לטיפול או לתהליך ובעיקר בודקת את אפשרויות הגדילה ביני לבין עצמי כצעד ראשון
רוצים לדעת איך אני עושה את זה? אם כן, המשיכו לקרוא.
ריברסינג, כך אני עושה את זה.
לפני כשנתיים מצאתי משהו בתוכי שלאחר זמן הבנתי שכבר נתנו לו שם והמציאו שיטה ושוב מצאתי את עצמי מזקקת את הדבר שמצאתי, מביאה אותו מכוח החלימה לכוח העבודה והמעשה.
כיום יש בידי את הכלי העוצמתי והקסום ביותר שאיתו הגעתי למסע הזה- נשימה, ואני כבר לא נזקקת להמשך החיפוש הנרחב
כל אחד מכם קיבל והגיע עם אותו הכלי בדיוק אבל....
האם אתם חולים במחלה כרונית?
האם אתם לא מצליחים להירגע?
האם אתם סובלים מכאבים שונים?
האם אתם עצבניים רב הזמן?
אם התשובה למשהו היא כן ,כנראה לא גיליתם עדיין איך להפעיל את האוצר בצורה מיטבית שתביא אתכם להתבוננות עמוקה, הבנה עמוקה ופריחה אמיתית עם היעוד שלכם.
וכאן נכנסת ההתמדה-
בתחילה הייתי מתרגלת נשימה לפחות פעם בשבוע והיו שבועות שיותר, ובזכות ההתמדה בנשימה הספציפית היום אני מזהה מצוקה שמגיעה ומספיק רק להיזכר בתרגול הנשימה וכבר הסטרס יורד ואני יכולה להמשיך בצורה רגועה הלאה...כשעולה משהו כבד אני נכנסת לחדר שקט ומתרגלת בצורה מעמיקה יותר את העניין שעלה. תרגול לבד מתאים לאחר שהתנסיתם בסדרת טיפולים ואתם מרגישים בטוחים, אלא אם כן קיבלתם את הכלי בחלימה טובה ונעימה כולל הוראות ההפעלה (כפי שקרה לי).
כשאנחנו בחיים אנחנו מתמידים בנשימה באופן טבעי ולפעמים היא מעלה מתוכינו מצוקה ויש ביכולתינו להיעזר בה על מנת להתבונן ולרפא מקומות שסגרנו בתוכינו.
כדוגמה אפשר להתבונן בילד קטן שקיבל מכה ונכנס ללופ של נשימה, למעשה ילדים קטנים עושים ומתרגלים נשימה מעגלית באופן טבעי ואם המבוגר לידם היה רגוע הם יסיימו את התהליך וכנראה שלא תישאר טראומה אבל אם המבוגר נכנס ללחץ ומנסה להשתיק את הילד, הטראומה תיתקע ותלווה את הילד לבגרותו.
תרגיל קטן להתבוננות-
עצמו עיניים והיזכרו בחוויה טראומתית בילדותכם (תישארו עם הראשונה שעולה) מה בדיוק אתם זוכרים משם?
האם השתיקו אתכם? הענישו? צעקו? מי היה איתכם? האם הייתם עם עצמכם ונשמתם? שמתם יד במקום כלשהו על גופכם? איך הטראומה זכורה לכם כעת? מה קורה לנשימה שלכם כעת?
הטראומה התקועה עשויה לצוץ יום אחד ברגע שלא היינו מוכנים לכך... (התקף חרדה לדוגמה)
אצלי טראומה צצה כשירדתי לצלילת ניסיון לפני כמה שנים. בצלילה יש עניין עם הנשימה ועם תרגול, הסתגלות והרפיה לרגע הנוכחי. צלילה יכולה להיות עבור חלקינו סוג של כפייה בטיפול ריברסינג והשאלה היא האם אנחנו במודעות ונצליח להרפות ולהירפא או האם נתנגד (בדר"כ מחוסר מודעות) ולא נחזור לצלול שוב.
חלקיקי טראומות צצים אצל כולנו מידי יום ולמעשה אנחנו מנהלים את עצמינו בהתאם, הולכים בין הטיפות, נזהרים, נסגרים כשלמעשה הכל פתוח עבורנו ואפשרי אם רק נסכים לנשום, להיזכר, להיות, להרפות ולרפא.
Comments