מהתכווצות להתרחבות

מהתכווצות להתרחבות, איך מרגיש לכם מכווץ ואיך אחרת?

בעבר כשהייתי שוחה במסלולי הבריכה חיפשתי את הדרך לתפוס

כמה שפחות מקום על מנת לא להפריע לאחרים,

מצד שני אם מישהו היה נוגע וחודר למרחב שלי, הייתי חושבת לעצמי

שהוא חצוף או לא מתחשב באחרים.

לפני שבועיים הצטרפתי ללמידה חדשה בבריכה.

בשיעור שעבר למדנו איך להניע יד אחת כשיד שנייה צמודה לגוף,

הרגיש לי טוב, עדיין מכווץ ושמור, מוכר יחסית.

היום למדנו לעבוד עם 2 הידיים ולפתוח את הכתף הצידה,

מה שגורם לתפוס מרחב במסלול הבריכה. היה מוזר בתחילה ושמרתי על הכיווץ.

לאחר שהמדריך העיר והסביר החלטתי לפעול לפי ההדרכה שלו,

כי זה הרי עוד שלב בהתפתחות האישית.

חייבת לכתוב שהיה תענוג, להיפתח, להשתחרר

וגם השחיינים ששחו מולי, כמוני, לא נגעו בי, המסלול

היה מתאים לכולנו למרות ההתרחבות

היום גם אם מישהו היה נוגע בי, המחשבה כבר הייתה אחרת מבעבר.

הייתי מבינה שאיבד את האוריינטציה או משהו פנימי מחפש

את המגע וזה בסדר לי, אחליט אם מאפשרת את המגע, מעירה,

מבינה או פועלת לפי ההרגשה באותו הרגע.

ולכבוד פסח הקרב ובא, רעיונות למחשבה...

כשממהרים וצריכים לעזוב מקום במהירות נמצאים

במצב מכווץ כי באופן פיזיולוגי לחץ הדם עולה,

אדרנלין מוחדר למחזור הדם, הדופק עולה, והכל בהיכון

לפעולה, כמו חץ דרוך ומכווץ. כשמגיעים למקום אליו התכוונו

להגיע או אליו כיוונו אותנו, לאט לאט הלחץ יורד ומשתחרר ואנחנו

מרגישים התרחבות, לחץ הדם מאוזן, הנשימה נפתחת.

גם המצות שנהוג לאכול בפסח הן חומר מכווץ, נטול סיבים ונוזלים.

כשאוכלים חומר שכזה, נוצרת עצירות בגוף וכל המשתמע

מכיווץ ועצירה. כשנגמר החג יש הרגשת שחרור והתרחבות גם כי

האיסורים של החג הסתיימו וגם המזון חוזר להיות מלא יותר, נעים.

אז מה נעים לכם יותר, להיות מכווצים או משוחררים?

באיזה מקומות בחיים שלכם יש נושא שכזה?

זה יכול להיות ביחסים עם הסביבה, בעבודה, בתזונה...

מזמינה אתכם לריברסינג ,לחוות את המקומות המכווצים בחייכם ולהרגיש את השחרור הנהדר, הפתיחה מעבדות לחירות.

#שחייה #התכווצות #הרפייה #מרחב #ריברסינג #שחרור